טיול לשמורת Havasupai

כל הנסיעה הזו תוכננה סביב

ארבעה ימי טיול

בשמורה האינדיאנית Havasupai.

השמורה נמצאת ליד הגראנד קניון

(מחוץ לפארק),

והיא שייכת לשבט אינדיאני שחלקו גר בכפר קטן,

בתוך הקניון למטה.

בשפתם "אוואסו Havasu" זה מים כחולים - ירוקים

ו"סופאי Supai" זה אנשים.

"אנשי המים הכחולים - ירוקים".

הכפר מתפרנס מהשמורה שנמצאת לידו.

פעם בשנה נפתחת מכירת אישורי הכניסה לשמורה

(שמסתיימת תוך שעות אחדות).

אישור כניסה הוא לארבעה ימים בלבד.

אז איך אנחנו הגענו לשם?

שלמה והילה (חברים שלנו)

הצליחו לקנות אישורי כניסה כבר ב-2020,

אבל אז הגיעה הקורונה

והשמורה נסגרה לשלוש שנים.

בפברואר האחרון היא נפתחה מחדש

לאנשים עם הזמנות מ-2020.

היו להם אישורים לארבעה אנשים

ולשמחתנו הגדולה הם הציעו לנו להצטרף אליהם!

(ורק אז שמענו לראשונה על המקום הזה)

(מבט מהמצוק לתוך הקניון)

באזור השמורה אין כבישים או גישה לכלי רכב.

מחנים את האוטו בחניון על המצוק למעלה (Hilltop)

ויורדים ברגל לתוך הקניון.

13 ק"מ הליכה עד לכפר

ועוד 3 ק"מ עד לאזור הקמפינג בתוך ערוץ האוואסו.

למי שלא רוצה/יכול (כמוני)

לסחוב את כל הציוד על הגב,

אפשר להשתמש בפרדות

שמביאות את התיקים קרוב לקמפינג.

אמצעי התחבורה של אנשי הכפר והעובדים בו

הם הליקופטרים שנוחתים בכפר כמה פעמים במהלך השבוע.

גם איתם אפשר להגיע/לצאת אבל זה על בסיס מקום פנוי

(קודם מקומיים ועובדים ורק אם נשאר מקום, מעלים מטיילים)

(סלע ענק באמצע המסלול

שהמטיילים מניחים בו אבנים קטנות)

ירדנו לשם בראשון בבוקר

ואחרי כמה שעות הליכה בקניון

הגענו לכפר.

חצינו את הכפר

(אסור לצלם בתוכו)

והמשכנו לכיוון אתר הקפינג.

ומהר מאוד הבנו

למה קוראים למקום

.Havasupai

הגענו!

מפל האוואסו Havasu Falls

בכניסה לקמפינג,

גבוה, מרשים ויפיפה!

צבע הטורקיז של המים

הוא בזכות אחוז גבוה של אבן גיר בתוכם.

(המים מותרים לשתיה רק אם מפלטרים אותם)

הגענו לגן עדן.

הקמפינג עצמו

הוא לאורך ערוץ הנחל.

באמצע יש מעיין נובע

עם מים לשתיה.

בקמפינג יש רק שרותים כימיים ושולחנות פיקניק.

את כל הציוד והאוכל על המטיילים להביא איתם

וכשעוזבים להוציא את כל האשפה מחוץ לשמורה.

בשמורה גם אין קליטה (חוץ מאשר בכפר).

אני מודה שבטיול הזה חששתי משני דברים:

הראשון, הקור בלילות.

(כמה ימים לפני שנכנסנו היתה סופת שלג בקניון,

מטיילים קיצרו את השהות שלהם שם

והעלו תמונות של אוהלים מכוסים בשלג)

ואני, שלא מתפקדת בקור,

צריכה לישון באוהל, שלושה לילות,

באפס מעלות או פחות.

השני, העליה חזרה לאוטו מתוך הקניון,

שכולם מתארים אותה כברוטאלית...

לגבי הקור, ישנתי עם בגדים תרמים 100% צמר מרינו,

בתוך שק"ש משובח ומזרון שטח מעולה.

היה מושלם! ישנתי 11 שעות רצוף כל לילה.

לגבי העליה... בהמשך.

ביום השני והשלישי טיילנו

בתוך ערוץ האוואסו.

דרך מנהרה

מגיעים למפל מוני Mooney.

הרסס מהמפל מרטיב את כל האזור.

כדי לרדת אליו (ולעלות בחזרה)

כדאי להשתמש בכפפות

כי השרשראות/יתדות/חבלים

רטובים, בוציים וקרים.

(קיר המסלול למפל מוני)

הגענו למטה.

במסלול בתוך הערוץ

חוצים כמה פעמים את הנחל.

פינת הריינג'ר (הפקח)

באמצע המסלול.

הגענו למפלי ביוור Beaver

חלקנו היו אמיצים מספיק

להכנס למים.

מבט אחרון על מפל מוני

לפני הטיפוס הרטוב בחזרה לקמפינג.

בכניסה לקמפינג מכיוון הכפר,

יש שתי סככות

שמוכרים בהן Frybread

(הם לא משהו בזמנים...)

נראה בלגן

אבל זה מין בצק מטוגן

ועליו בשר, שעועית, ירקות וגבינ"צ

וזה ממש טעים!

(ולקינוח אכלתי אחד עם נוטלה!)

היום האחרון,

על הבוקר מקפלים ציוד

ושולחים אותו עם הפרדות למעלה.

רביעי בבוקר,

צילום אחרון של מפל האוואסו,

רגע לפני שנפרדים מגן העדן.

זוכרים את העליה... אכן קשוחה, 2 קילומטרים אחרונים עם טיפוס של יותר מ - 650 מטר.

מסתבר שאימוני העליות שהוספתי

לפני הטיסה לטיול עשו את העבודה,

ובסך הכל היה אחלה.

ביום למחרת,

כשחזרנו לציביליזציה ונכנסתי לפייסבוק,

זו התמונה שראיתי (לא יודעת מי צילם),

מפל האוואסו חום ושוצף בוץ.

מסתבר שביום שיצאנו מהשמורה

הגיעו מי שטפונות לאזור

שהציפו את כל הנהר, המפלים ואזור הקמפינג.

חילצו את כל המטיילים לכפר

ומשם בהליקופטרים מחוץ לשמורה.

היו לנו ארבעה ימים מושלמים

(בדיעבד הבנו שהיה לנו מזל ענק עם מזג האוויר)

במקום עוצר נשימה

עם חברה משובחת במיוחד!!!

(וזה מזג האויר בחמישי בבוקר,

כשהתחלנו את הנסיעה חזרה ללאס וגאס...)

חוץ ממידע רשמי באתר של השבט,

את רוב האינפורמציה לטיול קיבלתי מהפייסבוק.

הצטרפתי לקבוצות מטיילים של Havasupai.

הן מלאות במידע, טיפים, תמונות, שאלות ותשובות

ומה שקורה בתוך הקניון כמעט בזמן אמת

(מי שמגיע לאזור עם קליטה מעדכן)