מחברות רקומות

שבוע שעבר היה שבוע של נסיונות,

ציירתי דוגמה חדשה

ורקמתי אותה בחוט לבן

על נייר קראפט.

היא מאוד מצאה חן בעיני

והחלטתי לנסות אותה בצבעים.

סגולים בהירים,

צבעי סתיו,

אדום וכחול,

והחולשה שלי, ורודים.

ואז קרה לי משהו חדש,

אני, שלרוב רוקמת בצבעים,

חשבתי לנסות לרקום טון על טון

(צבע החוט וצבע הרקע זהים)

על הנייר החום.

רקמתי,

ולא החלטתי מה אני חושבת על זה...

ובדיוק בזמן

שאני יושבת בחדר עבודה

וחושבת מה דעתי

הקשבתי לפודקאסט החדש של

איריס פוגל בן חמו משוחחת עם איילת לנדאו,

ומה שתפס אותי בשיחה שלהן היה "הדרך",

לעבוד, ליצור ולהתנסות

בלי לחשוב על התוצאה הסופית.

להיות "בדרך" זה ממש לא אני,

מבחינתי רקמה על נייר זה דבר מאוד מדויק:

אני מדמיינת בראש את הרקמה

ואיך היא תיראה על הרקע הספציפי,

מציירת דוגמה ומחוררת את הנייר לפיה.

רוב הפעמים

תהליך תכנון וציור הדוגמה

לוקח יותר זמן מעבודת הרקמה עצמה.

על הדוגמה מסומנים

כל החורים שדרכם תעבור המחט

וכדאי שזה יהיה מדויק

כדי שלא יהיו סתם חורים על הנייר...

(צילום מול החלון

כדי שתראו את החורים)

בקיצור,

בהשראת הפודקאסט,

החלטתי לקחת דוגמאות קיימות,

שכבר רקמתי בעבר,

ולרקום אותן טון על טון.

לסיכום:

.1

מכל התהליך הזה

יצאו תשע מחברות חדשות.

.2

עדיין לא יודעת מה אני חושבת

על המחברות טון על טון.

.3

אולי להמשיך בנסיונות

עם צבעים אחרים?

ותיכף מגיע הסופ"ש!!!