ב-2015 היה הטיול המשפחתי האחרון שלנו
(רגע לפני שרז התגייס)
ומאז אנחנו מנסים לתאם איתו ועם אור עוד אחד...
מסתבר שזה לא כזה פשוט
(היה צבא, ואז קורונה ועכשיו אוניברסיטה...)
בקיצור הודענו להם,
שלא משנה איפה הם נמצאים,
ביום שישי 30/9 נפגשים בליסבון.
אור הצליחה לדחוס אותנו
בין ריקודים בלוס אנג'לס
לטיול ברחבי אירופה
ורזי הגיע ישירות מדרום אמריקה.
ולהתרגשותי הרבה, בשישי בצהריים
נפגשנו כולנו בליסבון.
נורא חיכיתי לטיול משפחתי,
לזמן שכולנו ביחד,
בלי רעשי רקע,
רק ארבעתנו.
(מדרכה בפורטו)
האמת שהפעם פורטוגל פחות עניינה אותי,
לא תיכננו כלום,
כל יום החלטנו איפה נטייל
ולפי זה הזמנו מלון/דירה ליום הבא.
אנחנו לא משפחה שאוהבת ערים
(גג יומיים בעיר וצריך לצאת...)
אבל בעיני ליסבון היא פשוט קסם
(כתבתי עליה כאן בביקור קודם שלנו)
(גם אכלנו טוב)
מבט מחלון הדירה
ומאותו חלון בלילה.
(מסתבר שכל שבת,
מתחת לדירה הזו,
מתקיים שוק הפשפשים של ליסבון)
גם פורטו התגלתה כעיר יפיפיה.
אני מודה שיש לי חולשה
לבתים שמצופים אריחי קרמיקה
(המשפחה שלי דווקא הרגישה כל הזמן במלתחות...)
זה ישן, זה צבעוני, זה מתקלף
וזה מלא קסם בעיני.
(משמאל קיר הבניין
ומימין מבט קרוב על הקרמיקה)
פתאום ראיתי בניין יפה
בסגנון האר נובו .
אפילו מצאתי בניין
עם קרמיקה ורודה.
לילה טוב ליסבון.
